אלימות כלכלית בהליך גירושין

אלימות מתחלקת למספר סוגים: אלימות פיזית, אלימות מילולית ואלימות כלכלית. המכנה המשותף לכולם הוא המילה "אלימות," אך קיים שוני מהותי ביניהם. בעוד שאלימות פיזית מלווה בפגיעה פיזית בגופו של אדם, אלימות מילולית פוגעת בנפשו של האדם, ולעיתים אלימות כלכלית עלולה להביא את הנפגע לכדי פגיעה פיזית ונפשית גם יחד.

אלימות כלכלית מתחילה לעיתים עוד טרם חיי הנישואים, מתעצמת במהלכם, וגוברת במהלך הגירושין של בני הזוג. אלימות זו אינה מוגדרת בחוק בצורה חד משמעית, אך קיימים סממנים המעידים עליה, כמו מניעת שליטה ברכוש ובכספים מצד אחד מבני הזוג. מטרה זו נועדה לשמר עליונות ושליטה על ידי בן הזוג הפוגע.תופעה זו רווחת במיוחד אצל נשים, שנאלצות "להתחנן" לפני בעליהן שייתנו להן כסף לצרכים יומיומיים כמו הוצאות שוטפות לבית. הן נאלצות לנהל את חייהן על בסיס "דמי־כיס" או "קצבה חודשית" שבעליהן מקצים להן, תוך חסימת גישתן לכסף, לרבות החזקת כרטיסי אשראי או צ'קים. לעיתים, נשים נאלצות להסתפק בכסף מזומן הניתן להן באופן מדוד, בהתאם למצב רוחו של הבעל. 

במקרים חמורים יותר, הבעל אף מסרב לאפשר לאשתו לצאת ולהשתכר, או שהוא מצרף אותה כעובדת בעסק על שמו, מה שמגביל את כושר השתכרותה. מקרים נוספים כוללים מניעת רכישת בגדים חדשים, חיוב לרכוש בחנויות יד שנייה, ומניעה מיציאה למספרות או קבלת טיפולים קוסמטיים. דרישות לדעת על כל הוצאה והוצאה הפכו נפוצות במקרים כאלה. תופעה זו גוברת במהלך הגירושין, במיוחד כאשר בן הזוג הוא איש עסקים או עצמאי. במהלך כל חיי הנישואין, בן הזוג דאג להדיר את בת הזוג מעסקיו, מעביר נכסים למקומות בלתי ידועים, או רושם אותם על שם בני משפחתו. הוא יוצר הלוואות פיקטיביות עליהן חתומה בת הזוג, ומשעבד את הנכסים המשותפים. הסתרת מידע פיננסי ומניעת גישה לחשבונות משותפים הן רק חלק מהאמצעים שננקטים במקרים כאלה.

במקרים אלו, עו"ד גירושין או עורך דין לענייני משפחה מנוסה בתל אביב יוכל לעזור לנשים להתמודד עם המצבים הללו. באמצעות צווי גילוי וצווי הגנה, ניתן לחשוף את הנכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג ולהבטיח את זכויותיה של האישה.

ההלכה קובעת כי כאשר בני הזוג מנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הם שותפים ברכושם ובחובותיהם. אם כן, נשאלת השאלה: מתי יחריג בית המשפט חלק מהחובות אותם יצר בן הזוג? בית המשפט קבע כי אי הכללתו של חוב מסוים תתאפשר בנסיבות שבהן הוכח כי החוב הוא תוצר של "פעילות חריגה" של אחד מבני הזוג אשר אינה משרתת את היחידה המשפחתית. במקרה זה, יהיה על בן הזוג להוכיח כי לא היה מעורב כלל, ובנסיבות המתאימות, בית המשפט פוטר לרוב את האישה מהחוב שנוצר ללא מעורבותה.

ישנן נשים אשר מעדיפות להישאר במסגרת הזוגית תחת השפעת האלימות הכלכלית, מתוך חשש שאין ביכולתן לשאת בחובות "לכאורה" שיצר בן הזוג. לעיתים בן הזוג מבטיח להמשיך לשלם את החובות (כמו משכנתא והלוואות) בתמורה להישארותן במסגרת הזוגית. נשים שבוחרות לפרק את התא המשפחתי ולהפסיק את האלימות הכלכלית יכולות להיעזר במסגרת החוק. ניתן להגיש בקשה לצווי גילוי לגילוי כל הנכסים המצויים על שם אחד מבני הזוג, וכן בצו הגנה מכוח סעיף 2(א)(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991. בית המשפט רשאי להוציא צו המונע שימוש בנכס המשמש כדין את בן המשפחה, אף אם יש לבן הזוג זכות כלשהי בנכס.

חשוב להיות מעורבים בכל הנושאים הפיננסיים ולדאוג שהנכסים יהיו רשומים על שם שני בני הזוג יחד. אם כבר נקלעת לאלימות כלכלית, ניתן לפנות לבית המשפט באמצעות עו"ד גירושין, בתל אביב או בכל מקום אחר, כדי להגיש בקשה לצווי גילוי מידע ואיסור דיספוזיציה על כל הנכסים הרשומים על שם בן הזוג. צווים אלו ניתן להפנות לבנקים, חברות ביטוח, מקומות עבודה, לשכת רישום המקרקעין, בתי השקעות ועוד. חשוב לדעת שהאישה זכאית לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין.

לסיכום, אלימות כלכלית היא אחת הצורות השכיחות של התעמרות בהליך הגירושין. היא מתבטאת בשליטה בנכסים, מניעת גישה לחשבונות בנק, או מניעת תשלומים הכרחיים. במצבים כאלה, חשוב להיוועץ בעו"ד גירושין או עורך דין לענייני משפחה בתל אביב, שיוכל להגן על זכויותיכם ולהבטיח חלוקה הוגנת של הרכוש. אל תוותרו על זכויותיכם הכלכליות בתהליך הגירושין.