צו למניעת הטרדה מאיימת – איך מגישים בקשה ולקבל הגנה מיידית מבית המשפט
מבוא
צו למניעת הטרדה מאיימת הוא כלי משפטי חיוני המסייע לקורבנות הטרדה ואלימות לקבל הגנה משפטית מיידית. במקרים רבים של גירושין ומשברי משפחה, נעשה שימוש בצו זה כדי להגן על בני משפחה מפני התנהגות מטרידה ומאיימת. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וגירושין חייבים להכיר לעמקן את החוק, השיקולים המשפטיים והפסיקה הרלוונטית.
הבסיס החוקי: חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
מטרת החוק
חוק מניעת הטרדה מאיימת נחקק במטרה "להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". החוק יזמו חברות הכנסת יעל דיין, זהבה גלאון, סופה לנדבר, מרינה סולודקין וענת מאור, והוא אושר בכנסת החמש עשרה ב-16 באוקטובר 2001.
הגדרת הטרדה מאיימת
בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, הטרדה מאיימת מוגדרת כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
החוק מפרט בסעיף 2(ב) כי הטרדה מאיימת יכולה להתבטא בדרכים הבאות:
בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת
נקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו
יצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר
פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו
תנאים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת
המבחן הכפול בפסיקה
בפרשת שובל נ' ניסים (בר"ע 179/04), נקבע כי בית המשפט ייתן צו מניעת הטרדה מאיימת כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים:
היסוד הראשון – צופה פני עבר: האם בוצעה בעבר הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק
היסוד השני – צופה פני עתיד: האם יש בסיס סביר להניח שהמשיב יבצע שוב הטרדה מאיימת כלפי המבקש
כפי שנפסק בפרשת שובל: "העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו… ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב… כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת".
תנאי החוק בסעיף 4
החוק קובע בסעיף 4 שלושה מסלולים שונים למתן צו:
סעיף 4(א): כאשר נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות בצו להימנע מהמעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1)-(4), ואם נוכח כי ההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר – גם המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5)-(6).
סעיף 4(ב): במקרים חמורים יותר, כאשר התנהגותו של האדם נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית או שסמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין או כלא שלא כדין.
שיקולי בית המשפט במתן הצו
שיקולים עיקריים
בית המשפט שוקל מספר גורמים מרכזיים בבואו להחליט על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת:
- מידת הסכנה הנשקפת למוטרד: עוצמת וחומרת ההטרדה או האיום
- היסטוריית אלימות או הטרדה: התנהלות העבר של המטריד והדפוסים החוזרים
- הערכת מסוכנות: האם קיים חשש ממשי להמשך פגיעה או הסלמה
- איזון זכויות: בין זכויות המוטרד לבין זכויות המטריד
חשיבות הזמן בהגשת הבקשה
כפי שנקבע בפסיקה, את הבקשה צריכים להגיש מיד או בסמוך מאוד לאירוע האלימות. הנימוק לכך פשוט – אם חלף זמן ולא אירע מקרה אלימות נוסף כנראה שאין באמת צורך במתן הצו.
היבט הרלוונטיות לענייני משפחה
במקרים של אלימות בין בני משפחה, הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, ולא לבית משפט השלום. זאת בהתאם להגדרת "בן משפחה" המפורטת בחוק למניעת אלימות במשפחה.
הוראות הצו וסמכויות בית המשפט
הוראות אפשריות בצו
בהתאם לסעיף 5 לחוק, צו מניעת הטרדה מאיימת יכול לאסור על הפוגע:
- להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום
- לאיים על הנפגע
- לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או לפגוע בפרטיותו
- ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר
- להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, רכבו, מקום עבודתו או לימודיו
- לשאת או להחזיק נשק
תקופת התוקף
תוקפו של הצו לא יעלה על שישה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו עד שנה, ובנסיבות מיוחדות – עד שנתיים.
צו במעמד צד אחד
בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע. במקרה כזה, יתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
מקרים בהם נדחה הצו – ניתוח פסיקה
חוסר בתשתית ראייתית
בפסק דין מבית משפט השלום בירושלים (תיק ה"ט 64415-07-23), נדחתה בקשה למתן צו הטרדה מאיימת שהתבססה על דרישה ראויה לפינוי דירה לאחר סיום תקופת השכירות. בית המשפט קבע כי "העובדות העומדות ברקע הבקשה עוסקות בפועל בדרישה ראויה שהופנתה כלפיו לפנות דירה ששכר, לאחר שתקופת השכירות הסתיימה".
סכסוכי שכנים שאינם מגיעים לרמת הטרדה מאיימת
בפסק דין מבית משפט השלום בתל אביב-יפו, נדחתה בקשה שהתבססה על שפיכת מים בין שכנים. בית המשפט קבע כי "צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת צריך להינתן שעה שמתחוורת התנהגות מכוונת מטרה להעכרת שלווה".
חוסר בהוכחת חזרתיות
בפסק דין נוסף נקבע כי בקשה נדחתה מחמת שהיתה "כללית ולא הדגימה הטרדה שבאה בזמן סמוך קודם לכן". זאת מדגיש את החשיבות של הוכחת דפוס התנהגות חוזר ונשנה.
בקשות קנטרניות
החוק מאפשר לבית המשפט לדחות בקשות קנטרניות ולהטיל הוצאות ופיצויים על מי שביקש את הצו במקרים שבהם הבקשה הוגשה ללא בסיס. זאת כדי למנוע ניצול לרעה של המערכת המשפטית.
ההקשר הרחב: אלימות במשפחה וגירושין
שילוב עם הליכי גירושין
במקרים רבים, צו למניעת הטרדה מאיימת מהווה חלק אינטגרלי מהליכי גירושין מורכבים. האלימות במשפחה במסגרת הליכי גירושין מצריכה טיפול משפטי מקיף בשתי מערכות במקביל – ההליך הפלילי וההליך האזרחי.
השפעה על הסדרי משמורת וראייה
בית המשפט מייחס חשיבות מכרעת לקיומה של אלימות במשפחה בקביעת הסדרי משמורת וראייה. הפסיקה קבעה כי די במקרה אלימות בודד כדי להצדיק גירושין, ואין צורך בהוכחת דפוס התנהגות מתמשך.
נתונים סטטיסטיים
על פי סקר הלמ"ס משנת 2023, מעל 5% מהישראלים בני 20 ומעלה נפגעו מאלימות או איום באלימות – שיא מאז תחילת המדידות. נשים נפגעות יותר מהטרדה מינית (מעל 5% לעומת פחות מ-1% מהגברים), בעוד גברים נפגעים יותר מאלימות פיזית.
המלצות טרם הגשת הצו
הכנת תיק מקצועי
איסוף ראיות מפורט: תלונות משטרה, תמונות, הקלטות, עדויות עדים
תיעוד כרונולוגי: רישום מדויק של אירועי הטרדה ותאריכים
הוכחת דפוס התנהגות: הדגמת חזרתיות וכוונה להטריד
לסיכום
צו למניעת הטרדה מאיימת מהווה כלי משפטי חיוני בתחום דיני המשפחה והגירושין. החוק מספק מגוון אמצעי הגנה לקורבנות, אך דורש הוכחה מדויקת של תנאי החוק ושיקול דעת מקצועי בהגשת הבקשה.
עורכי דין המתמחים בתחום צריכים להכיר לעמקן את הפסיקה הרלוונטית, השיקולים המשפטיים ולפעול במהירות ובמקצועיות כדי להבטיח הגנה מיטבית ללקוחותיהם. החשיבות של צו זה גוברת במיוחד בעידן של עלייה בשיעורי האלימות והטרדה במרחב הציבורי והפרטי כאחד
זקוקים לצו הגנה בדחיפות? אל תתמודדו לבד. משרדנו מתמחה במתן ליווי וייעוץ מהיר בהגשת בקשות לצו למניעת הטרדה מאיימת